בימים אלו מתקיימת בישוב תקוע תערוכת צילום ייחודית “צילום על הדרך” של ‘מרכז חוסן’ במועצה האזורית גוש עציון. התערוכה עוסקת במציאות המורכבת בדרכים שבאזור. ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן: “האומנות מרחיבה את הנפש וגם מאפשרת להתמודד עם המציאות”
במרכז האומנים ביישוב תקוע שבגוש עציון, תוצג במהלך השבוע הקרוב תערוכת צילום של תושבים מהישובים כרמי צור, איבי הנחל ופני קדם שהשתתפו בסדנא של הצלם מאיר אליפור והפסיכולוגית ומטפלת במרכז חוסן עינת לנצקרון. הצילומים שיוצגו משקפים את המציאות בדרכים שבאזור בעיני המשתתפים.
את הדרך היפה בה עוברים תושבי הישובים בגוש עציון הם עושים הרבה פעמים בחשש, ולעתים מביטים לנוף הנשקף בדרך רק דרך חלון רכב ממוגן.
תערוכת צילום ‘על הדרך’ נולדה מתוך רצון לתת ביטוי לתושבים המתגוררים בישובים מרוחקים מציר הנסיעה המרכזי המתמודדים עם נסיעות יומיומיות מהבית לעבודה וחזרה תוך כדי דריכות גבוהה וערנות לאיומים ולנסיעה פרועה ולא בטיחותית המייצרים תחושות של פחד, לחץ וחוסר ביטחון.
סדנת הצילום בהובלת פסיכולוגית ומטפלת במרכז חוסן ,עינת לנצקרון ומדריך הצילום מאיר אליפור, אפשרה למשתתפים לראות מקרוב זוויות נוספות בדרך המוכרת ובעיקר למצוא רבדים נוספים של מורכבות, להביט אל היופי המתגלה בצד הדריכות והסקרנות שמלווה את החשש.
הצילומים המוצגים בתערוכה צולמו ע”י תושבים מהישובים כרמי צור, איבי הנחל ופני קדם שהשתתפו בסדנה.
ראש המועצה האזורית גוש עציון ויו”ר מועצת יש”ע שלמה נאמר אומר לקראת התערוכה:
“אחת הדרכים ליצירת חוסן היא באמצעות אמנות, שגם מרחיבה את הנפש וגם מאפשרת התמודדות עם המציאות. אנו רואים כאן שילוב בין מרכז החוסן שלנו לבין מרכז האמנים הייחודי בתקוע ומברכים על כך”.
רחל נאומבורג מ”מ מנהלת מרכז חוסן עציון אומרת כי: “מתוך חיבור לאמצעים אומנותיים בכלל ולעולם הצילום בפרט רצינו להציע לתושבים נקודות מבט נוספות להתבוננות על הדרך בה הם עוברים יום יום. כל זאת כמובן מתאפשר רק בעזרת ליווי צבאי צמוד מה שממחיש את חוסר היכולת להרגיש בטוח בעצירה בצידי הכביש. ‘מרכז חוסן’ פועל בדרכים שונות לחזק משאבי התמודדות ותחושת ביטחון וחוסן אצל כלל התושבים”.
אוצרת התערוכה, נעמה להב: “הצילומים התלויים בתערוכה מקבילים לחלונות קטנים פתוחים, והמטרה היא לתת למבקרים בה את ההזדמנות לה זכו משתתפי הסדנאות – לרדת מהרכב בחופשיות, ולגעת באבני המקום, בצמחים, באנשים ובנופים.
תמונות קטנות, רגעים חד פעמיים, דרכים חדשות להכיר את המוכר והיומיומי באופן חושי ואינטימי, מקרוב.
כל צילום הוא עוד ריפוי קטן, גם עבור מי שצילם או צילמה אותו, וגם עבור הצופה, שבפעם הבאה שיעבור באותה נקודה, יוכל לראות אותה קצת אחרת.”.