אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. אם כך, למירי צחי ז”ל ישנן מאות ריבבות ומיליוני מילים בדברי ימיה של ההתישבות ביהודה ושומרון באשר בכל אירוע קטן כגדול שהתרחש בגזרה היתה זו מירי שהגיעה לתעד, להנכיח ולשמר את המורשת. צוות מקומונט ההתיישבות ביו”ש משתתף בצער המשפחה. ובבניין ירושלים ננוחם.
מירי צחי הלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלה הקשה והיא בת 66. מירי שימשה בשנים האחרונות גם כצלמת ההתישבות עבור עיתון ישראל היום, שם פרסמו דברים לזכרה, לאחר שנפטרה הבוקר.
“את המצלמה הראשונה שלה קיבלה בגיל 12, לכבוד בת המצווה שלה, וכך החלה לצלם. ב-1997 היא שלחה צילום לעורך מקור ראשון עופר שפירא וכך החלה את הקריירה שלה כצלמת. בשנים האחרונות תיעדה צחי אירועים רבים עבור “ישראל היום”. במהלך עבודתה כצלמת ניצבה צחי בצמתים רבים ביהודה ושומרון. בין היתר תיעדה את יו”ש בתקופת הסכמי אוסלו, ההתנתקות מגוש קטיף ואת האירועים בעמונה.
גם ראשי רשויות ביו”ש שעבדו באופן צמוד מאוד לצחי הביעו צער רב על מותה בטרם עת. עודד רביבי ראש מועצת אפרת אמר כי “מירי ליוותה את ההתיישבות שנים ארוכות והיתה חלק מהנוף הקבוע של תיעוד העשייה. לעולם עשתה זאת ברגישות ובהתחחשבות. דרך עדשת המצלמה סיפרה את סיפור ההתיישבות והמתיישבים, לאורך השנים שמרנו על קשר ובשעה זו אני שולח תנחומים לבני משפחתה”.
ראש מועצת קרית ארבע חברון אליהו ליבמן ספד לה: “כואב ודואב את לכתה של מירי צחי. מירי לא הייתה רק צלמת, היא הייתה שליחה של ההתיישבות בכלי התקשורת ועשתה את המירב והמיטב כדי לבצע את השליחות הזו על הצד הטוב ביותר. מירי הייתה נוכחת בלא מעט צמתים חשובים בהתיישבות והייתה לה השפעה עצומה על השיח הישראלי בנוגע להתיישבות. התמונות שלה, העבודות שלה והמורשת שהותירה יישארו איתנו לנצח”.
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן ספד גם הוא: “אבידה גדולה להתיישבות. מירי הייתה ה-צלמת של יהודה ושומרון. הייתה נוכחת בשקט ובצניעות בכל האירועים ההיסטוריים של ההתיישבות, וגוש עציון בפרט היה לה כמו בית. מירי השאירה כאן מורשת עצומה של תצלומים נדירים המספרים את סיפור התקומה שלנו ביהודה ושומרון. הייתה לנו הזכות להכיר את מירי החלוצה והמוכשרת.”
יוחאי דמרי ראש המועצה האזורית הר חברון הוסיף: “עיני יורדה דמעה על מירי היקרה אשת מופת מדור הנפילים, שבמשך עשרות שנים, במסירות אין קץ הייתה שותפה מלאה וחלק בלתי נפרד ממפעל ההתיישבות בחבלי האבות. לצד אתגרים מדינים התמודדה ההתיישבות עם דה לגיטימציה שהשפיע על עמדת הציבור הישראלי ומירי יצאה חמושה במצלמה להגן במלחמת קודש ולהביא לעם ישראל את סיפורם האנושי האמיתי, הנוגע, המרגש והציוני של חצי מיליון תושבים.
העיניים הלב והנפש המיוחדת של מירי ישארו איתנו עוד שנים ארוכות”.
גם שרים, חברי כנסת ואגונים רבים בציונות הדתית ובהתיישבות ביהודה ושומרון פרסמו הודעות תנחומים וצער. במרכז קטיף שבניצן הביעו צער עמוק על לכתה של מירי צחי. לאורך השנים שיתף המרכז פעולה עם מירי במספר רב של הוצאות ספרים, ימי עיון, ואירועים ציבוריים הנוגעים לגוש. מוכי בטר מנהל המרכז “אבדה לנו שותפה לדרך. לאורך ההתיישבות ידעה לתעד בדרך ייחודית את החיים בגוש. במהלך המאבק ובימי הגירוש היתה מירי פה באמצעות התמונות לכאב ולשבר של רבים. התרומה שלה למרכז גדולה ואנו בטוחים שהתמונות שלה ישמשו הצצה לימי הגוש לדורות הבאים. יהי זכרה ברוך”
גם “תנועת הריבונות” פרסמה מכתב בו היא מביעה צער עמוק על פטירתה של הצלמת והאידיאולוגית מירי צחי ז”ל, ידידת התנועה, שותפה שליוותה את כל צעדי התנועה מראשית הקמתה. “מירי הצליחה להעביר את אהבתה העצומה לארץ ישראל דרך עדשת המצלמה לציבור הרחב. בדרכה הייחודית חיזקה בכולנו את הקשר והמחויבות ההיסטורית לנופי האבות, לדמויותיה של ארץ ישראל ולרגעים היסטוריים אותם תיעדה ברגעי צער, שמחה, כאב והתרגשות”, אומרות ראשי התנועה, יהודית קצובר ונדיה מטר.
“מירי ליוותה אותנו ואת אחרים במשימות ההתיישבות וההיאחזות בארץ ישראל, תמיד הייתה שם לצד המיישבים והמתיישבים, בימים ובלילות, לתעד, לחזק ולהנציח למען הדורות הבאים. בסיפורה של ההתיישבות ביהודה ושומרון היה נפער חלל עצום אלמלא הייתה שם מירי צחי עם המצלמה ברגעים הנכונים ובמקומות הנכונים”.
השתיים מציינות את תרומתה של מירי צחי לתנועה גם דרך עולמה המקצועי כאשר מיהרה לנדב ממיטב תצלומי ארץ ישראל שלה לפרסומי התנועה. “היא ראתה בכך את שליחותה האישית, לתרום מכישוריה הייחודיים לקידום חזון הריבונות”.