מנתונים חדשים שהגיעו אל מועצת יש”ע הנוגעים לאוכלוסיית אזור יהודה, שומרון ובקעת הירדן, בסוף שנת 2016 מתגוררים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן 421,400 תושבים ישראלים.
הגידול השנתי באוכלוסיית האזור בשנת 2016 עומד על 3.9% לשנה, כאשר בעשור האחרון נרשם ממוצע הגידול השנתי על 4.7% בשנה. יותר מפי 2 מהגידול הממוצע במדינת ישראל שעומד על 1.9% לשנה.
הגידול בשנת 2016 (3.9%) צמוד לגידול בשנת 2015 (4.0%), אולם מבדיקת נתוני הגידול באחוזים בעשור האחרון אנו מזהים שלמרות העלייה המתונה בגידול של מספר הנפשות לשנה (15,700 בשנה), יש מגמת ירידה באחוזי הגידול השנתי (מ-4.7% בשנת 2012).
לפי הנתונים הנ”ל עולה כי על אף הצמיחה המספרית, אוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן אינה מצליחה לשמור על אחוז גידול תואם, כך שאמנם בכל שנה נרשמת עלייה במספר הנפשות שנוספות באזור (בגלל גידול טבעי והגירה), אך מאידך נרשמת ירידה באחוזי הגידול השנתיים. נתון מפתיע זה מביע את התוצרים של הקפאת הבנייה והתכנון בשנים האחרונות.
בזיקה לדת נמשכת המגמה הקבועה בה יש כמעט שוויון בין הקבוצות, כאשר כל קבוצה – דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים – היא כשליש מהאוכלוסייה הכללית באזור.
בחלוקה בין האוכלוסייה שבתוך מה שמכנים ארגוני השמאל “הגושים” לבין האוכלוסייה שמחוצה להם אנו עומדים על התפלגות של כ-60% מתוך האוכלוסייה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן שגרה בתוך הישובים המכונים ‘גושי ההתיישבות’ ו-40% בשאר האזור. היחסים האלו נשמרים לאורך השנים מזה כעשור, כאשר גם כששאר הנתונים משתנים – היחס בין הגושים הוא אותו דבר, והגידול שווה בכל האזורים.
היישובים הגדולים ביותר ביהודה ושומרון הם כמובן הערים (לפי גודל): מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל בהן מתגוררים יחד 183,908 תושבים (43%). במועצות המקומיות ביהודה ושומרון חיים 91,592 תושבים (22%) ובמועצות האזוריות הפרוסות ברוב השטח מתגוררים 145,909 תושבים (35%).
היישוב הכי גדול שאינו מועצה או עיר הוא כוכב יעקב שבבנימין, אחריו שערי תקווה, גבע בנימין, טלמון, כפר אדומים ועלי.
מבחינת הגידול ביישובים, עומד היישוב עלי זהב שבשומרון על הגידול הגבוה ביותר עם 23.7% גידול בשנת 2016. אחריו נמצאים בית הערבה שבמגילות (21.2%), משכיות שבבקעת הירדן (20.9%), סנסנה שבהר חברון (17.4%) וסלעית שבשומרון (17.3%).
במועצות האזוריות, הגידול הרב ביותר נרשם במועצה האזורית מגילות ים המלח, שאחוז הגידול שלה בשנת 2016 עומד על 6.8%. שאר המועצות האזוריות עומדות על אחוזי גידול גבוהות גם הן (מאחוז הגידול הגבוה לנמוך): מועצה אזורית שומרון (6.3%), מועצה אזורית בקעת הירדן (5.8%), מועצה אזורית הר חברון (5.7%), בנימין (3.6%) וגוש עציון (2.8%).
המועצה המקומית שבה נרשם הגידול הרב ביותר היא המועצה המקומית גבעת זאב, שאחוז הגידול של בשנת 2016 הוא 5.5%. אחריה עומדת מועצה מקומית אפרת (5.0%), מועצה מקומית הר אדר (3.8%) ומועצה מקומית קרני שומרון (3.3%)
הגידול הגבוה ביותר נרשם בערים: ביתר עילית (5.6%), מודיעין עילית (5.3%) ולאחריהן אריאל (2.5%).
נתון חשוב נוסף הוא ממוצע הגילאים, כאשר תושבי יהודה ושומרון צעירים יותר מהממוצע הארצי. לפי נתוני הבחירות, כ-53% מתושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם מעל גיל 18 כשהנתון במדינת ישראל עומד על 73% אזרחים מעל גיל 18.
בתגובה לנתונים הללו אמרה מועצת יש”ע: “לקראת שנת היובל למלחמת ששת הימים ולשחרור יהודה, שומרון ובקעת הירדן אין מתנה יותר גדולה מאשר הגדילה של ההתיישבות, שממצבת את מעמדה של ההתיישבות והופך אותה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אין ספק כי המספרים מדברים בעד עצמם, ואנו רואים זאת לא רק במספר התושבים אלא גם באתרי התיירות הרבים, בתעשייה ובחינוך. אילולי הקפאת הבנייה והתכנון היו כיום ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מעל לחצי מיליון תושבים”.