נתנאל חי ליטמן ז”ל הקדיש זמן רב במד”א עד שעותיו האחרונות כשנרצח בידי מחבלים בפיגוע הירי האכזרי סמוך לעותניאל ביחד עם אביו יעקב ז”ל במד”א ציינו את זכרם בטקס מיוחד שנערך במתנ”ס בקרית ארבע, בו לקחה חלק משפחתם של נתנאל חי ויעקב ז”ל, מנכ”ל מד”א אלי בין, ראש מועצת קריית ארבע-חברון מלאכי לוינגר, רבנים, אישי ציבור נוספים ועובדי ומתנדבי מד”א ובו נחנך אמבולנס חדש שיישא את שמם של נתנאל חי ואביו יעקב ונתרם על ידי ויקי ורון סימס מלוס אנג’לס.
בשעות אחר הצהריים, נערך במתנ”ס בקריית ארבע, טקס מיוחד לציון 30 יום לזכרם של יעקב ונתנאל חי ליטמן ז”ל שנרצחו ביריות בפיגוע האכזרי סמוך לעותניאל ב 13.11.15.
במהלך הטקס בו לקחו חלק משפחתם של יעקב ונתנאל חי הי”ד, מנכ”ל מד”א אלי בין , בכירי מד”א וראש מועצת קריית ארבע-חברון מלאכי לוינגר נחנך אמבולנס חדש לזכרם של נתנאל חי ויעקב ליטמן ז”ל שנרכש בזכות תרומה נדיבה של ויקי ורון סימס מלוס אנג’לס ובנוסף נחנך גם אופנוע-מד”א חדש תרומת תלמידי תיכון מוריה-קולג’ בסידני אוסטרליה וחברי הקהילה היהודית בסידני אוסטרליה, שהחליטו מיד לאחר הפיגוע להקדיש את האופנוע לזכרו של בן גילם נתנאל חי ז”ל שנרצח.
נעה ליטמן אלמנתו של יעקב ז”ל ואמו של נתנאל חי ז”ל הודתה בטקס למנכ”ל מד”א אלי בין, לאנשי מד”א, לתושבי קריית ארבע וכמובן לתורמים הנדיבים של האמבולנס והאופנוע.
ראש מועצת קריית ארבע-חברון מלאכי לוינגר הודה למד”א על התרומה ואמר בטקס: “אמבולנס נוסף מצטרף למערך החירום של קריית ארבע חברון תחת הדגל של מד”א ועל כך אני מבקש להודות למנכ”ל מד”א ולתורמים שהצליחו להעמיד את האמבולנס במהירות אצלנו. אנחנו מאמינים שהרב יעקב ונתנאל חי הי”ד נמצאים איתנו גם בעת הזאת וממשיכים להפיץ אור ללא הפסקה. משפחת ליטמן היקרה אנחנו ממשיכים לעמוד לצידכם. אנשי הביטחון, הרפואה והמתנדבים היקרים, תמשיכו לפעול בעוז, בעוצמה ובמסירות נפש עליה התחנכו מאבותינו ואבות אבותינו. אני מאחל לכולנו ימים של שקט.”
מנכ”ל מד”א אלי בין, שהבטיח למשפחה עוד בביקורו בשבעה כי במד”א ינציחו את זכרם של נתנאל ויעקב באמצעות האמבולנס אמר: “אנחנו היום מסכמים 30 ימי אבל לאחר הרצח והיום המשפחה למעשה רק מתחילה להתאושש. אני נרגש מאוד לחנוך פה היום את האמבולנס לזכרם של יעקב ונתנאל חי ליטמן ז”ל. שמעתי רבות על נתנאל וכל סיפור הדהים אותי מחדש, לשמוע כיצד הילד המחונן הזה עושה הכל על מנת לטפל בנפגעים גם כאשר הם אינם משתייכים לאותה הדת או האמונה. ודווקא כאשר אולי חייו של נתנאל היו יכולים להינצל על ידי אנשי הסהר האדום שהיו במקום, הוא לא זכה ליהנות מהיחס שהוא עצמו היה נותן לאחרים. לצערנו הרב המציאות ממשיכה לטפוח על פנינו כל יום ברחבי הארץ בשורה של מעשי טרור קשים. אני רוצה להודות לתורמים של מד”א על האפשרות לתת נחמה שכמובן לא תרפא את הפצע הענק של המשפחה אבל תוכל לתת בתקווה נחמה קטנה. אני מקווה שהאמבולנס הזה יעשה את הדברים אותם עשה נתנאל ב-3 השנים בהן שימש כמתנדב במד”א. אנו נמשיך להציל חיים כאן בקרית ארבע ובכל מקום אחר ברחבי ישראל. משפחת ליטמן היקרה אנחנו ממשיכים לשלוח לכם חיבוק גדול ושתדעו שכל עם ישראל אוהב אתכם, אתם חלק ממשפחת מגן דוד אדום מעתה ועד עולם”
נתנאל ליטמן , בן 17.5 במותו, החל להתנדב במד”א כמגיש עזרה ראשונה בגיל 15 והעביר שעות רבות בארגון בין אם בקרית ארבע ובין אם בתחנת מד”א מרחב ירושלים, אליה היה מגיע בערבים לאחר שהיה מסיים את לימודיו בישיבת הצעירים של מרכז הרב בעיר הנמצאת בסמיכות לתחנה.
“נתנאל תמיד עשה מה שהוא ראה לנכון, היה מאוד דבק במטרה. המשפט שתמיד יישאר לי חקוק ממנו הוא “קשה אז מתאמצים” ,הוא תמיד חייך, תמיד עמד במילה שלו ותמיד ידעת שאפשר לסמוך עליו.” מספר חברו לספסל הלימודים יואל שילוח שאף חלק איתו חדר בפנימייה. “נתנאל תמיד רצה שיהיה לכולם טוב ושאף אחד לא יפגע ממנו. נתנאל אהב את מד”א והיה מיישם את המידע שלמד במד”א גם בישיבה. כאשר היו מרגישים לא טוב או נפצעים היו באים אליו והוא תמיד שמח לעזור. רק לאחרונה היה מקרה אחד בו למישהו נסגרה דלת על האצבע ונתנאל ישר נצמד אליו וטיפל בו מהשנייה הראשונה ועד לבית החולים. בשבת שבה נרצח נתנאל , נסענו כ-30 חבר’ה לקבר רחל וכמה דקות ממש לפני שבת הודיעו לנו על האסון. היינו בהלם מאוד גדול, לא האמנו שדווקא לו זה יכול לקרות. כולם התחילו לבכות. במוצאי שבת הלכנו להלוויה ומיד העלו בישיבה תמונות לזכרו ואנשים התחילו לכתוב מצגות וטקסטים לזכרו ובימים אלו אנו עובדים על צמידים מיוחדים לזכרו.”
גם אלישיב הירשפלד , חבר נוסף לספסל הלימודים בשנים האחרונות, מספר על הזיכרונות יוצאי הדופן מנתנאל “נתנאל היה חבר טוב, אני גם מתנדב במד”א אז יצא לנו לדבר הרבה ואפילו יצא לנו להיות במשמרת יחד. הוא תמיד היה עושה את הכל בשקט, לא משנה איזה משמרת קשה עברה עליו הוא היה שומר את בסוד ולא מתרברב בפני כולם. נתנאל היה בחור צנוע ושקט. היה חבר של כולם ושכולם אהבו אותו. ביום שישי בו קרה האסון הייתי אצל חבר בתקומה, על פי הפרטים המזהים בדיווחים כבר חשדנו שמדובר בנתנאל ובמוצאי שבת בשרה לנו אמו של החבר את הבשורה הקשה. קיבלתי את זה בהלם, עד עכשיו אני מתקשה לקבל את רוע הגזרה”.
חברו לישיבה שישב ליד נתנאל מכיתה ט ועד עתה יהודה לוין: “יש על נתנאל המון סיפורים, אבל הוא לא היה בן אדם של סיפורים, אלא פשוט היה אדם שמח וחי. אדם שתמיד היה לצידך, שתמיד תוכל לסמוך עליו. שתמיד יחייך כשתצטרך. לעולם לא אשכח את החיוך שלו. אני זוכר בשנה שעברה הוא עשה מבחן כדי להתנדב בניידת טיפול נמרץ והוא לימד אותי קצת מהמחברת הקטנה שלו ממנה עשה חזרות. לעולם לא אשכח אותו”.
אביו של נתנאל, הרב יעקב ליטמן הי”ד, שנרצח באכזריות לצד בנו, היה יליד נתניה ובוגר ישיבת ניר. בגיל 23 נישא לנעה והשניים עברו להתגורר בקריית ארבע ונולדו להם שישה ילדים. יעקב היה דמות מוכרת בקריית ארבע ושימש כרב ומורה מקצועי לאלפי ילדי המקום במהלך השנים.
נעה ליטמן אמו של נתנאל ז”ל ואלמנתו של יעקב ז”ל סיפרה על האב והבן והקשר העמוק ביניהם: “יעקב תמיד חייך, כל התלמידים שלו אהבו אותו ותמיד חייכו אליו. החינוך היה נר לרגליו והוא המשיך אותו גם בבית, הילדים למדו איתו כל שבת אחרי סיום הארוחה, הלימוד עם אבא היה חוויה מאוד גדולה. בין יעקב לנתנאל היה קשר מאוד מיוחד , אנחנו חיכינו לנתנאל הרבה זמן עד שנולד ולכן קראנו לו נתנאל כי הוא היה מתנת האל עבורנו, הוא היה הילד השני במשפחה והבן הראשון. נתנאל היה עוזר בכל הדברים הטכניים בבית, אני זוכרת איך בסוף השנה שעברה יעקב ונתנאל סיידו ביחד עם הבן דביר את הבית. נתנאל תמיד שמח לעזור, והיה מגיע לסייע מידית. הוא היה הרופא בבית, בכל אירוע פציעה הכי קטן, נתנאל היה מטפל. בקיץ הקודם הבת הקטנה נפצעה והייתה צריכה לקבל זריקות ובאופן טבעי לנתנאל הוא ביקש לטפל באחותו ולקח אותה לכל הזריקות. היום, לאחר האזכרה בבית העלמין לציון 30 יום להירצחם, הרב של נתנאל ניגש אלי ואמר לי שהוא מעולם לא מצא בו חיסרון, וכזה היה נתנאל- פשוט ילד מושלם. שניהם יחסרו לנו המון”.