רבים מתושבי יהודה ושומרון, המגישים בקשה לקבלת מענק עבודה מקבלים מרשות המיסים דחייה של בקשתם תחת הנימוק “מספר נכסים לא מזכה” וזאת למרות שברשותם דירת מגורים אחת בלבד. למה זה קורה? מה זה אומר? ואיך ניתן לשנות את זה?
מענק עבודה (הידוע בכינויו “מס הכנסה שלילי”) הינו מענק שנתי שמשולם במספר פעימות על סמך עמידת המבקש, שכיר או עצמאי, במבחנים שנקבעו. המבחנים הינם מצטברים ומי שאינו עונה על אחד מהמבחנים לא יהיה זכאי למענק.
המבחן הראשון הינו מבחן הגיל והמצב המשפחתי, הכללים קובעים כי רק מי שהינו מעל גיל 23 עם ילדים או מעל גיל 55 ללא ילדים זכאי למענק.
המבחן השני הינו מבחן ההכנסה. ישנם מספר משתנים במבחן ההכנסה אך ככלל מי שהכנסתו גבוהה מ2050 שח אך נמוכה מ6090₪ או נמוכה מ6660 ₪ להורים לשלושה ילדים ומעלה זכאי למענק ובמשפחה חד הורית נדרש ההורה להציג הכנסה הגבוהה מ1260 ₪ ונמוכה מ9330 ₪ או 11,400 ₪ בהתאמה. סכום המענק משתנה בהתאם לגובה ההכנסה.
המבחן השלישי הינו מספר הנכסים. למענק העבודה זכאי רק מי שאין לו נכסי מקרקעין למעט בית מגורים אחד. מי שיש לו מספר בתי מגורים או מי שיש לו חנות או מגרש או כל זכות אחרת במקרקעין לא זכאי לקבל את מענק העבודה.
מדוע אם כן תושבים רבים ביו”ש מקבלים דחיה של בקשתם לקבלת מענק עבודה וזאת למרות שברשותם דירת מגורים אחת בלבד?
ביהודה ושומרון ישנם מספר סוגי קרקעות ולכל אסוג קרקע מעמד שונה וצורת רישום שונה וכול סוגי הקרקעות יחד לא דומות כלל וכלל למעמד הקרקעות מחוץ לתחומי יו”ש הרשומות בטאבו הישראלי או ברשות מקרקעי ישראל. בהתאם, מבנה העסקאות ביו”ש שונה מהותית ממבנה העסקאות בקרקעות הרשומות בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל.
כל עסקה במקרקעין מחויבת בדיווח לרשויות המס ועל כן כאשר רשות המיסים מבקשת לבחון את מספר הנכסים וסוג הנכסים שיש למבקש היא פונה למחשבי מיסוי מקרקעין ובודקת אלו דיווחים על עסקאות שביצע המבקש קיימות במערכת.
מבנה העסקאות ביו”ש הוא נושא לטור נפרד, אולם בבואנו לבחון את סוגית הנכסים עלינו לבחון כיצד דווחה עסקת המקרקעין. מבנה העסקאות הייחודי מחייב פעמים רבות, כי הרוכש יקבל תחילה זכויות במגרש ורק לאחר מכן יחתום על הסכם התקשרות עם קבלן מבצע שיבנה בית על המגרש. זאת גם כאשר הקבלן בונה את הבית כחלק מפרויקט בניה גדול. בהתאם במחשבי רשות המיסים יופיע כי המבקש רכש מגרש לבניה ולא דירת למגורים. וכאמור, מי שמחזיק במגרש אינו זכאי למענק עבודה.
אחרי שהבנו מאיפה נולדה הבעיה, מה ניתן לעשות כאשר קיבלנו דחיה של הבקשה ואנו יודעים שאין לנו נכס אחר מלבד דירת המגורים שלנו?
מבין האפשרויות שקבע המחוקק להשיג על החלטת הרשות, ההליך המתאים למקרה זה הינו “בקשה לתיקון קביעה”. את הבקשה לתיקון קביעה יש להגיש לרשות המיסים בצירוף כל האסמכתאות המתאימות וניתן להגיש אותה עד 3 שנים מיום הקביעה הראשונה כי אינכם זכאים למענק. במידה והבקשה שלכם מתקבלת תהיו זכאים לקבלת המענק רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה לקבלת המענק.
את ה”בקשה לתיקון קביעה” ניתן להגיש עצמאית אך ניתן ורצוי יותר להסתייע בעו”ד הבקיא במקרקעין ביו”ש ובהתנהלות מול הרשויות שכן אישור הבקשה ותיקון סטטוס הנכסים שברשותכם ישפיע על זכאותכם לקבלת מענק העבודה לא רק באותה השנה אלא בכל השנים הבאות, ללא שתאלצו להגיש את הבקשה בכל שנה מחדש.
הכותב הינו עו”ד העוסק במקרקעין ביהודה ושומרון, תושב איתמר וחבר מליאת המועצה האזורית שומרון.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.