מקומונט הישובים ביו"ש

המתווה החדש שסוכם בין יו”ר הוועדה ח”כ יואב קיש ליועמ”ש הכנסת איל ינון, כפתרון חלופי לבקשת יו”ר הוועדה לעגן את הנושא בתקנון הכנסת, שתכליתו הנחיות פרוצדורליות גרם לזעם בקרב חברי האופוזיציה ודרישה לקיום דיון נוסף בטענה שלא זכו להביע את עמדתם

ועדת הכנסת קיימה הבוקר דיון נוסף בנושא “יחסי הגומלין בין הכנסת ובין אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון”, בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין, יועמ”ש הכנסת איל ינון, המשנה ליועמ”ש לממשלה עו”ד רז ניזרי וחברי כנסת רבים. דיון ראשון בנושא התקיים בחודש יוני, בו נידונה העובדה כי זכויות וחובות אזרחיות רבות לא חלות על אזרחי המדינה המתגוררים ביהודה ושומרון, בין היתר בשל הפער בין קצב החקיקה האזרחית לקצב החלתה על השטחים בהם הצבא הוא הריבון, הכפופה לצו אלוף. בדיון היום הובאה לדיון הצעה של יו”ר הוועדה ח”כ יואב קיש לתיקון תקנון הכנסת לפיה בעת הכנת כל הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, ידונו ועדות הכנסת באופן ולוחות הזמנים בהם תוחל ההצעה גם על אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון, בחקיקה ישירה או באמצעות התחיקה הצבאית. עוד נכתב בהצעה כי במקרים חריגים בהם השתכנעו חברי הכנסת שהשוואת זכויות מלאה אינה אפשרית, תוכל הוועדה לאשר את החוק גם בלא פתרון מתאים לסוגיה זו.

בפתח הדיון אמר ח”כ קיש “ברור לכולם שנושא ההתיישבות ביו”ש הוא מדיני- פוליטי, אבל אני רוצה שהדיון היום יתמקד בהיבט האזרחי. יש עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה והיא היא חצי מיליון אזרחים שחיים באזור טריטוריאלי שלא הוגדר עליו החוק הישראלי והשאלה היא מה אנחנו עושים בנושא?”

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לצעדים שקידמה לאחרונה הממשלה להחלת החוק הישראלי על אזרחים תושבי יהודה ושומרון, ביניהם הקמת מחלקה ייעודית במשרד המשפטים להשוואת החקיקה בראשות המשנה ליועמ”ש לממשלה, עו”ד רז נזרי, קיום יום עיון ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים במטרה לתת מענה לסוגיות העולות בחקיקה ביהודה ושומרון והדרישה להתייחס לשאלת התחולה על אזרחי יו”ש בכל הצעת חוק ממשלתית חדשה שתקודם. לדבריה “המסילות מוכנות ורכבת החקיקה

הממשלתית יכולה לנוע עליהם. אנחנו רק בתחילת הדרך. התפיסה העקרונית היא שאנחנו מיישמים את מדיניות הממשלה. זה לוקח לעיתים זמן אבל צריך להבין שאנחנו מתכוונים לנרמל את החיים ביו”ש. אנחנו לא שם כדי להיעלם, זה ברור”.

שר התיירות יריב לוין הוסיף: “המצב הטבעי היה צריך להיות שכל חוק שיתקבל יוחל אוטומטית ביו”ש אלא אם יש סיבה טובה לנהוג אחרת, אבל מכיוון שההסדר החוקי הקיים איננו מיושם הלכה למעשה, התוצאה היא שהחקיקה אינה מוחלת לא כי מישהו החליט שאין מקום להחיל אותה, אלא פשוט משום שגוררים רגליים. הדבר הנכון הוא להחיל את ריבונותנו על כל חלקי ארץ ישראל ואני בטוח שכך אכן יקרה ובקרוב. אבל עד שזה יוסדר צריך לעשות את המקסימום לצמצמם את הפער שקיים עכשיו.  שוויון וזכויות אזרח זה לא נושא פוליטי”.

סגן שר הביטחון אלי בן דהן התייחס לפער בין החקיקה האזרחית לתחיקה הצבאית ואמר: ” לפני הסכמי אוסלו היו במנהל האזרחי למעלה מ-400 עובדים אזרחיים, היום יש פחות מ-200. גודל ההתיישבות גדל מאז פי חמש (100 אלף אל מול 500 אלף). בשנה האחרונה אני מנהל דו שיח מול משרד האוצר בבקשה להגדיל את מצבת כוח האדם, כל תקן נוסף מצריך הסכמה שלהם”. יועמ”ש יו”ש אל”מ טולדנו הוסיף: “אני מקבל בחוסר נוחות את הערת שר התיירות על גרירת רגליים. הליך השוואת החקיקה הוא מורכב ודורש תיאום ועבודה מול גורמים אזרחיים שונים בהם משרדי הממשלה ומי שיגיע אלינו יראה שאנחנו רצים. במשאבים הנתונים לנו כיום אנחנו מצליחים בעמל רב להגיע לכ-40-50 דברי חקיקה בשנה. מנתונים שקיבלנו מיועמ”ש הכנסת יש כיום 330 דברי חקיקה שמונחים על שולחנות ועדות הכנסת, בהם מעל 130 שממתינים לדיון בקריאה שניה ושלישית. אלה לא היקפים שאנחנו יודעים לתת להם מענה”.

יועמ”ש הכנסת איל ינון הביע את הסתייגותו מהטמעת השינוי המבוקש בתקנון הכנסת שכן לדבריו “על אף שברור שיש לתת מענה לסוגיה האזרחית, אני סבור שתקנון הכנסת הוא אינו הפלטפורמה המתאימה לכך שכן הוא איננו זירת הכרעות אידיאולוגיות פוליטיות”. בהמשך הסביר על ההסכמה אליה הגיע עם ח”כ קיש כחלופה לשינוי התקנון, לפיה היועצים המשפטיים של ועדות הכנסת יונחו על ידו כי בעת הכנת הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית בוועדה עליהם להסב את תשומת לבם של חברי הוועדה לאופן יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין החלת החקיקה על אזרחי המדינה בשטחי יהודה ושומרון.

ח”כ תמר זנדברג מחתה על אמירתו של יו”ר הוועדה לפיה הדיון עוסק באזרחי ישראל המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון ולא בפלסטינים ואמרה כי “מה שאתם מבקשים לעשות כאן זה לבסס שתי מערכות משפט שונות על אותו שטח כאשר הכפיפות לזה תהיה על פי השתייכות גזעית ואתנית, איך מדינת ישראל יכול לעשות דבר כזה?”

לקראת תום הדיון ביקש יו”ר הוועדה לקיים הצבעה על שתי החלטות וועדה – הראשונה לקריאה לשר הביטחון ולשר האוצר להעמיד את המשאבים הנדרשים ליחידת יועמ”ש יו”ש בכדי לצמצם את פערי החקיקה והשנייה- לקבל את הסיכום בינו לבין יועמ”ש הכנסת באשר להנחיה ליועצים המשפטיים לוועדות הכנסת. חברי אופוזיציה שנכחו בדיון, ביניהם ח”כ מוסי רז וח”כ מיכל רוזין זעמו על כוונת יו”ר הוועדה לסכם את הדיון ולקיים את ההצבעה, שכן לטענתם לא ניתנה להם אפשרות הדיבור במהלך הדיון ודרשו לקיים דיון נוסף בוועדה בנושא. ח”כ מוסי רז אף הוצא בכוח מהדיון לבקשת יו”ר הוועדה.

בסופו של דבר בשל המהומה באולם נקטעה ההצבעה ויו”ר הוועדה סגר את הדיון ללא הכרעה. עם זאת, יודגש כי הסיכום בין יועמ”ש הכנסת ליו”ר הוועדה אינו מחויב בהצבעה ועל כן תקף ויצא אל הפועל.