סליחות ביריחו, אריזת תמרים והרמת כוסית לכבוד ר”ה. זה מה שעשו היום חברי שדולת ארץ ישראל בבקעת הירדן
בין המשתתפים- ראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת, ח”כ בצלאל סמוטריץ, ח”כ יואב קיש וכן חברי הכנסת שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק, שולי מועלם, מוטי יוגב, ראשי סניפים של הליכוד ושל הבית היהודי, ראשי המועצות ונכבדים נוספים.
חברי השדולה ביקרו בין היתר בבית הכנסת “שלום על ישראל” ביריחו, שם הם אמרו סליחות ושמעו תקיעת שופר.
בנוסף, שמעו סקירה על מצב בית הכנסת כיום, על ההיסטוריה ועל מצב שוד העתיקות מפי משה גוטמן, מנכ”ל ארגון “שומרים על הנצח”.
עוד ביקרו חברי השדולה בבקעת ייטב, שם שמעו סקירה על המאחזים הפלסטינים בבקעת הירדן, לאחר מכן נסעו למושב תומר להרמת כוסית לשנה החדשה, בהשתתפות ראשי המועצות ביו”ש, ולבסוף השתתפו באריזת תמרים וסיירו בישוב ובאנדרטת הבקעה.
יו”ר שדולת א”י, ח”כ יואב קיש:
מדובר באזור בעל חשיבות אסטרטגית עליונה. חובתנו לפעול להרחבת ההתיישבות היהודית בו ובלימת ההשתלטות הערבית החצופה והברברית. אמשיך לפעול נגד השתלטות הערבים על שטחי סי במימון האיחוד האירופי ולחזק ולהרחיב את ההתיישבות היהודית באזור”.
יו”ר שדולת א”י, ח”כ בצלאל סמוטריץ:
“זכות גדולה להוביל סיור של שדולת ארץ ישראל בבקעת הירדן. התחלנו בבית הכנסת העתיק ‘שלום על ישראל’ ביריחו והמשכנו לאורכה של הבקעה ליישובים ייטב ותומר. 25 שנה אחרי אוסלו אנחנו כאן, אוהבי ארץ ישראל, הגענו לחוש את ההיסטוריה ברגליים, ולהצהיר שעוד לא אבדה תקוותינו, ושוב נשוב לכל חלקי המולדת.”
ח״כ שרן השכל:
“הגעתי לכאן על מנת לחזק ולהביע את תמיכתי בהתיישבות הניצבת בחזית.
זהו ביקור ראשון שלי בתוך בית הכנסת ביריחו, אך את מרבית שירותי הצבאי העברתי במכמש, הצופה על יריחו.
מרגש מאוד לבקר באזור רווי במורשת והיסטוריה יהודית בייחוד בזמן הסמוך לשנה החדשה. נפעל במסגרת השדולה כדי להחיות את התיירות ביריחו והבקעה”.
ח”כ שולי מועלם רפאלי:
“אחרי כעשרים שנה זכיתי לשוב לבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו ולומר בהתרגשות גדולה סליחות. יריחו היא המקום הראשון אליו נכנסו בני ישראל, ממול ניצב הר נבו וערבות מואב. זה המקום בו הפכנו לעם. הזיקה הציבורית למקום זה צריכה להיות לפחות כמו זו הקיימת כלפי שכם, שילה ומערת המכפלה. אני מקווה שבשנה הבאה אזכה להתפלל סליחות במקום הזה ברוב עם”.
ח”כ אמיר אוחנה:
“ההתיישבות בבקעת הירדן וביו”ש היא החיבור בין עם ישראל לשורשים שלו – זהו התפקיד שממלאים המתיישבים וכולנו צריכים להודות להם כי בלי שורשים – אין עץ שישרוד.
עלינו להבהיר: ההתיישבות לא רק שאיננה מכשול לשלום – היא הדרך האחת והיחידה להגיע לשלום באזורינו. כך פעלנו וכך נמשיך”.