זו היא השנה השמינית בה מעניק מרכז אריאל לביטחון ותקשורת באוניברסיטת אריאל (ARCDC) את “פרס מולדובן לספרות צבאית חדשה” לספרים בעברית בנושאים צבאיים-ביטחוניים התורם תרומה משמעותית לשיח ולחשיבה מקורית בנושא ביטחון ישראל. פרס מולדובן נוסד על מנת לסייע לחשיבה צבאית חדשה ולכתיבה צבאית איכותית. “חשיבה צבאית ישנה ממוקדת בלוחמה קונבנציונלית ונערכת למלחמה הקודמת. חשיבה צבאית חדשה מחפשת זירות בה אין לה ניסיון ונערכת למלחמה הבאה”, ד”ר רון שלייפר – יו”ר המרכז לביטחון ותקשורת באוניברסיטת אריאל .
השנה יפתח את הכנס אל”מ בדימוס יהודה וגמן בהרצאתו בנושא- “מהכרעות” ל”הבנות”-לאן פניו של צה”ל?
לו”ז הטקס מצורף והנך מוזמן להגיע, נשמח להודעה על הגעתך בכדי שנוכל לשמור מקום וחניה.
להלן רשימת הזוכים שנבחרו על ידי ועדה אקדמית בראשותו של ד”ר רון שלייפר. מבין עשרות ספרים שהגיעו לוועדה, נבחרו ארבעת הספרים הבאים:
פרס ראשון- בועז עמידרור, “חדל אש, צה”ל צה”ל”.
ספרו של בועז עמידרור מנתח תופעה אסטרטגית וטקטית בעלת השלכות אנושיות וצבאיות בכל מלחמות ישראל -ירי כוחותינו על כוחותינו. מעבר לכאב האנושי ולאבדן החיים, תופעת ירי דו”צ [דו צדדית] מהווה גורם מפריע וטרגי בניהולה של כל מערכה. צה”ל וכוחות הביטחון שילמו מחיר כבד על טעויות שהביאו לזיהוי לא נכון ולפתיחה באש, לעיתים קטלנית ביותר על כוחותינו. חבר השופטים החליט פה אחד כי ספר זה ראוי שיהיה קריאת חובה לכל קצין וקצינה צעירים היוצאים לפעילות מבצעית. ירי על כוחותינו אינו גזירת גורל וניתן למניעה גם ע״י הקפדה על נהלים וגם ע״י מחשבה בריאה והטלת ספק.
פרס שני- פרופ’ יואב גלבר, “התשה”.
מלחמת ההתשה היא אחת המלחמות הפחות ידועות והפחות נחקרות בחקר ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל. מלחמה זו העמידה את צה”ל בפני אתגרים חדשים בתחום המתקפה והמגננה. ספרו של פרופ’ יואב גלבר מנתח לפרטים הן את הצד הצבאי והן המדיני של מערכה זו, שהתקיימה בפעם הראשונה ללא פגיעה בעורף הישראלי. אתגרי מלחמת ההתשה חייבו מגוון אמצעים טכנולוגים וצבאיים לענות על האיומים מן הצבא המצרי.
מחקרו של פרופ’ גלבר מראה כיצד ההתפתחות ההדרגתית האיטית של האיום המצרי דומה למתקפות הטילים של הפלסטינים מעזה על אזור הנגב המערבי בימינו. למעשה מלחמת ההתשה לימדה את צה”ל כיצד פעילות מלחמתית בתא שטח מצומצם הופכת למערכה אסטרטגית בעלת השלכות לימינו..
פרס שלישי- דוד בן עוזיאל (טרזן), “בשליחות המוסד לדרום-סודן, 1971-1969, פרקי יומן-מבצע”.
דוד בן עוזיאל (טרזן) מילא מספר רב של תפקידים בכירים ומסוכנים במערכת המודיעין של ישראל. בשנות השישים התבקש טרזן להרים את שיתוף הפעולה של ישראל עם המורדים בדרום סודן אשר סבלו מרדיפות ודיכוי של השלטון המוסלמי של חרטום. מדינת ישראל הקטנה והענייה לקחה על עצמה משימה הומניטרית ואנושית בנוסף לשיקול האסטרטגי של מניעת עורף אסטרטגי ממצרים יריבתנו אז. בתנאים קשים של מחסור וסכנה תמידית פעלו טרזן וחבריו לרצות לאמן ולשפר את יכולת הלחימה והקיום של אנשי האניה-ניה. סיוע זה מצא את ביטויו גם בליווי המורדים גם אל שולחן הדיונים שהביא בסופו של דבר להסכם שלום. עד היום קוטפת מדינת ישראל את פירותיה של אותה השקעה ביטחונית והומניטרית.
פרס בקטגוריית מלחמת לבנון השנייה-יוני שטבון, “תחת אש”.
ספרו של יוני שטבון מהווה מופת ודוגמא להתמודדות מוצלחת עם אתגר קבלת ההחלטות בשדה הקרב המורכב של ימינו. המחבר יוני שטבון השתתף בקרבות הקשים ביותר של מלחמת לבנון השנייה. על תפקודו ועל הגבורה שגילה בקרבות זכה שטבון לצל”ש הרמטכ”ל. ספרו מהווה קריאה חשובה למפקדים ולוחמים צעירים אשר יעמדו בעתיד בפני החלטות דומות.