מהו שרירן ברחם (מיומה ברחם)? מהם התסמינים של התופעה? כיצד ניתן לטפל במיומה ברחם? מתי יש להסיר את השרירן ברחם בגישה הלפרוסקופית ומתי הרופא המקצועי ימליץ להסירו על ידי ניתוח היסטרוסקופי?
על פי הנתונים הרפואיים מיומות ברחם הן תופעה נפוצה המופיעה בקרב 35 עד 40 אחוזים מכלל הנשים בשנות הפריון שלהן. התופעה עלולה להופיע כבר בגיל מוקדם, החל משנות ה-20 לחיי האישה. למעשה, שרירנים ברחם מוגדרים כגידול, בדרך כלל שפיר, כאשר הסיכוי שהגידול יהפוך לממאיר הוא כחצי אחוז. זו תופעה רווחת ושכיחה בקרב נשים אפריקאיות והבעיה פחות נפוצה בקרב נשים ממוצא אסיאתי. עם זאת, השרירן ברחם מופיע בשכיחות גבוהה יחסית בקרב נשים ממשפחות בהן קיימת נטייה היסטורית לתופעה זו, לכן מומלץ לעקוב אחר התפתות וקצב גדילת שרירני הרחם במהלך הבדיקות השגרתיות אצל הגינקולוג.
תופעה רפואית נפוצה בקרב נשים בשנות הפריון
כאמור תופעת השרירנים ברחם שכיחה בקרב נשים בשנות הפריון שלהן, והחל מגיל 20 נשים עלולות לסבול ממיומה ברחם. חשוב להדגיש כי אין צורך לסלק מהגוף כל מיומה ברחם, לכן אם הרופא מגלה שרירנים ברחם שאינם גדולים יותר מדי או שאינם מפריעים לאיכות חייה של המטופלת, לרוב הוא לא יציע טיפול אך האישה נדרשת לעקוב אחר קצב התפתחות השרירנים ברחם בבדיקות השוטפות אצל הגניקולוג שלה.
השרירן ברחם נוצר מתוך רקמת השרירים בדופן הרחם, זו הסיבה לשמה של התופעה הנפוצה. השחלה הבוגרת מפרישה את הורמון האסטרוגן שמסייע להתפתחות המיומות ברחם, השרירנים מזוהים על פי מיקומם ברחם האישה, לכן מיומה אשר דוחקת את רירית הרחם מעלה נקראת מיומה תת רירית, בעוד גידולים המופיעים ומתפתחים בתוך דופן הרחם נקראים שרירנים תוך דופניים.
ראוי לציין כי השכיחות של שרירן ברחם עולה עם הגיל, בעיקר בשנות ה-40 עד ה-50. נשים הסובלות מעודף משקל נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר להתפתחות מיומות ברחם. השרירנים ברחם פוגעים ביכולת הנשים להרות, הם עלולים גם לגרום להפלות. שרירן בולט לחלל הרחם עלול לגרום לדימום מוגבר במהלך הווסת ולאנמיה. כיום, רחם שרירני מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לכריתת רחם, אך במרבית המקרים השרירנים לא מפריעים להריון תקין. עם זאת, כאשר השרירן ברחם מתפתח במהלך ההריון הוא עלול לגרום לסיבוכים שונים בהריון, וכתוצאה מכך לאשפוזים תכופים, לכאבים, לצירים מוקדמים ולסיכון גבוה יותר לניתוח קיסרי.
טיפולים
את השרירנים ברחם מגלים לרוב בבדיקה שגרתית אצל הגינקולוג, בדרך כלל באמצעות בדיקת אולטראסאונד בטני ונרתיקי. לאחר אבחון מקצועי הרופא יחליט על דרכי הטיפול, בהתאם לצורך ולממצאי הבדיקות. הטיפולים האפשריים לתופעה הרווחת הם:
- טיפול תרופתי
- כריתת השרירן בפתיחת בטן
- כריתת השרירן ברחם בהיסטרוסקופיה
- כריתת השרירן ברחם בגישה הלפרוסקופית
- כריתת הרחם בגישה הלפרוסקופית