ישראל קטורזה ודרור רפאל הגיעו למפגש מרתק באוניברסיטת אריאל בנושא הומור וסאטירה בתקשורת.קטורזה דיבר על הופעות לאחר פיגועי טרור ואמר:”אני דווקא מוצא שבזמנים קשים הקהל צוחק אפילו יותר. אנשים רוצים לצחוק ולשכוח”.
“אני לא מקבל את הטענה שיש פרות קדושות שאסור לגעת בהן. בעיני הומור זה סוג של התמודדות ואין נושאים שאסור לדבר עליהם. על הכל אפשר לעשות סאטירה ועל הכל אפשר וצריך לדבר. בטוח שעשינו גם טעויות, אבל אני לא מתחרט על אף נושא שנגעתי בו”. כך אמר אמש הסאטיריקן ושדרן הרדיו דרור רפאל לסטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל במסגרת התוכנית “מפגשים עם התעשייה”.
הפאנל, אותו הנחה ד”ר חננאל רוזנברג מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, עסק בנושא הומור וסאטירה בתקשורת. בפאנל השתתפו הסטנד-אפיסט ישראל קטורזה ודרור רפאל. על השאלה האם יש פרות קדושות שלא שוחטים, ענה קטורזה: “גם כשבאים להצחיק, צריך לחשוב שאף אחד לא יפגע. בעיני יש נושאים שלא שווה לעסוק בהם אם בסוף המופע מישהו ייגש אלי ויגיד שפגעתי בו. לא מעוניין שאף אדם ישב בבית וייעלב ממה שאמרו עליו. אותי תמיד מנחה הכלל שתמיד אעשה הומור שהילד שלי לא יתבייש או ירגיש חוסר נוחות לצפות בו”.
במהלך הדיון עלתה השאלה מה ההבדל בין הומור לסאטירה: “אני רואה את זה יותר כמו מעין רצף שאתה נמצא עליו בין הרצון להצחיק לבין הרצון להעביר מסר”, ענה רפאל, “בתוכנית ברדיו אני מתעסק באקטואליה והחומרים שלנו הם מהעיתון, אז אנחנו בהחלט משתדלים לעשות סאטירה ולהעביר מסר. חנוך לוין אמר שהמטרה היא לתת לקהל אגרוף בבטן ולא להצחיק, זאת המהות של סאטירה”. קטורזה בתגובה ענה: “זאת בעיה לעצבן את הקהל עם סאטירה פוליטית למשל, אתה נמדד עפ”י רייטינג ואנשים באים להנות. אם תעצבן לא יקנו כרטיסים. לכן על הבמה זה לא עובד, צריך יותר להצחיק ופחות להעביר מסר. צריך לנסות לשלב בין הדברים.”
בתשובה לשאלה איך מתמודדים עם הומור במדינה מוכת טרור ענה קטורזה: “לפעמים צריך לעלות על הבמה ולהצחיק כשלפני שעתיים היה פיגוע. אין מה לעשות, זאת העבודה ובכל מקרה צריך להמשיך. אני דווקא מוצא שבזמנים קשים הקהל צוחק אפילו יותר. אנשים רוצים לצחוק ולשכוח”.
הסטודנטים לתקשורת, שאלו את השניים האם סוג ההומור השתנה לאורך השנים. דרור רפאל השיב ש”יש הבדל במהירות ובאמת, יש הומור קלאסי שאותי לא כל כך מצחיק כמו צ’ארלי
צ’פלין, אז כנראה שבאמת ההומור משתנה עם השנים”. קטורזה הוסיף: “ההומור בהחלט השתנה ומרגישים את זה במהירות בטלוויזיה, אבל זה לא רק הומור אלא הכל. היום אין תוכניות אירוח כמו פעם כי אנשים לא אוהבים לשמוע דיבורים ולא מסוגלים לצפות במשהו איטי וארוך.”