בעקבות דו”ח המבקר על זיהומי מים בין שטחי ישראל ליו”ש ועזה. תגובות איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון לממצא הדו”ח:
איגוד ערים לאיכות הסביבה שיתף פעולה עם הבדיקות של מבקר המדינה והעביר את כל אשר התבקש. האיגוד רואה חשיבות גדולה מאד בביקורת עצמה ובמסקנותיה.
מזה 25 שנה האיגוד בשמם של הרשויות המקומיות הישראליות מתריע בכל דרך אפשרית מפני הנזקים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מהמצב הגיאו-פוליטי ביו”ש והפערים בין 2 הישויות והאוכלוסיות החולקות את השטח.
2. זיהום נחלים חוצה הקו הירוק וטיפול בשפכים ביו”ש תמונת מצב- בימים אלו אנו נחשפים לדוגמא מוחשית של הסיכונים והנזקים הנגרמים מחוסר טיפול נאות בשפכי הפלסטינאים. שפכי העיר רמאללה מגיעים בזרימה בנחל מודיעין לעיר מודיעין עילית ובסמוך לכפר האורנים. הזיהומים והיתושים במקום מאימים על ישובים נוספים במרכז הארץ. הביוב של חברון ממשיך לזהם את אזור באר שבע. הקולחים של אל- בירה מאימים שוב על מעינות ואדי קלט.
3. טיפול בשפכים של ההתיישבות הישראלית- האיגוד מבצע פיקוח וניטור של שפכי ההתיישבות הישראלית. חשוב להדגיש בסיפוק כי -88% מהשפכים מטופלים כראוי למרות הקיטוע הקרקעי- סטטוטורי בין הישובים, דבר המייקר מאוד את הפתרונות שבוצעו ע”י הרשויות המקומיות.
לטענתנו חלק ניכר מהישובים בהם לא מתבצע טיפול מושלם בשפכים נובע כתוצאה מבעיות משפטיות הנוגעות לבעלויות על הקרקע וכדומה, בתקוה כי גם הם יפתרו בזמן הקרוב.
4. לגבי שפכי מחנות צה”ל- למרות שלאחרונה ניכרת גישה יותר מעשית לחיבור מחנות צה”ל למתקני השפכים בישובים עדין כפי שמעלה הביקורת, ישנם מספר ניכר של מחנות צה”ל בהם הביוב מזהם ללא טיפול. מדובר בדוגמא שלילית של הריבון ביחסו לסביבה.
5. הדו”ח מצביע על התשתית המשפטית הדלה בנושאי חוקי הסביבה גם בתחומי ההתיישבות הישראלית וכמובן מחוץ לשטחם ועל כך שהמנהל האזרחי לא מבצע את המוטל עליו בתחום החלת החקיקה הסביבתית באזור. מסקנות המבקר כי יש להגדיר לו”ז מזורז להשלמת החקיקה וכן להרחבת כלי האכיפה.
עמדתנו ועמדת הרשויות הישראליות היתה ונשארה כי ללא החלת החקיקה הסביבתית במלואה על האזור לא ניתן יהיה לגשר על פני הפער ברמה הסביבתית בין האזור למדינת ישראל הריבונית.
6. העדר מדיניות ממשלתית- מזה כחצי יובל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון קורא בכל דרך אפשרית יחד עם כל הרשויות המקומיות כי על המדינה להחיל מדיניות חוצה גבולות בתחום הסביבה. עמדתנו היא כי לאור אי הוודאות המתמשכת לגבי הסדר קבע יש לפעול במגמת שיתוף תשתיות. בעוד המדינה לזרועותיה פועלת, מחוסר החלטה אחרת, במגמה של הפרדה בין התשתיות הסביבתיות באזורי C מאזורי A-B הרשויות המקומיות והאיגודים מנסים להביא לפתרונות משותפים שרק יבטיחו תחזוקה נאותה של המתקנים. יש לציין בהוקרה כי השר להגנת הסביבה ח”כ זאב אלקין הביא בשנה החולפת להקמת קבוצות עבודה בנושא וישנה התקדמות ניכרת בהכנת תכנית אב סביבתית לאזור.
7. התייחסותנו לפרק העוסק בדין הבינלאומי הסביבתי- המבקר קובע כי: ” בהתייחס לשטחים המוחזקים בתפיסה לוחמתית המשפט הבינלאומי מספק את העקרונות הכללים שלאורם יש להתנהל בנושאים סביבתיים”. לצערנו הקביעה שמדובר בשטח כבוש ובתפיסה לוחמתית הינה עמדה מיושנת ובלתי רלוונטית ( האזור לא נכבש מגורם ריבוני חוקי) . השליטה היא בת 50 שנה ואיננה זמנית ומתוקף כך ההתייחסות לחובת המדינה לטפל בנושא הסביבה, איננה מתוקף ההצדקה להחלת חוקים ע”י הכובש אלא מתוקף חובתה של המדינה לטפל בנושאי הסביבה כמחזיקה באזור כאחראית יחידה .
*לסיכום:* דו”ח הביקורת בנושא: “זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יו”ש ורצועת עזה” מציג דרישה חד משמעית לפעילות מערכתית לגיבוש תכנית ביצוע כוללת לצמצום ברמת הזיהומים. למרות שהמבקר הטיל את מלוא האחריות לכך על המדינה ,אנו רואים חובה כרשות סביבתית מוסמכת בהתיישבות הישראלית באזור לפעול ולסייע ככל האפשר ולהביא ללא דיחוי לשיפור איכות הסביבה ובעיקר הימנעות מזיהום מקורות המים.