מחקר החדש מאוניברסיטת אריאל עוסק לראשונה נוער בסיכון בציבור הדתי לאומי כאוכלוסיה נפרדת, ובוחן מהם המאפיינים הייחודיים של הנוער הדתי-לאומי, המובילים אותו למצבי סיכון.
בשנים האחרונות עלתה המודעות למצבם של בני הנוער הדתיים לאומיים בסיכון וההבנה כי יש צורך בהתייחסות ממוקדת לנוער זה, מתוך הבנה שמדובר בציבור שונה עם צרכים יחודיים משלו וסוגיות שונות שאיתם מתמודד נוער זה.
בציבור הכללי, ישנן התנהגויות הנחשבות כהתנהגויות סיכוניות, המשמשות כ”תמרורי אזהרה” למחנכים ומטפלים, אשר עמלים על זיהוי סימנים מוקדמים בקרב נוער, על מנת לסייע בזמן הנכון. במחקר חדש שנערך ע”י ד”ר ורד נאמן חביב וד”ר יעל וילצ’יק-אביעד מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וד”ר חיים להב מבי”ס לחינוך במכללת בית ברל, נערך ניסיון ראשון לבודד את אוכלוסית הנוער בסיכון בציבור הדתי לאומי ולבחון “סימני זיהוי” מקדימים לבני נוער אלו.
במחקר, שנערך במתודולוגיה איכותנית על ידי קבוצות מיקוד, השתתפו 66 מרואיינים ביניהם בני נוער בסיכון, בני נוער נורמטיביים, מטפלים ואנשי מקצוע. מממצאי המחקר עולה כי בני נוער דתיים לאומיים בסיכון, החשופים מגוון רחב של התנהגויות סיכוניות כגון מגע מיני ושימוש בסמים, לרוב תופסים את עצמם ברמה דתיות נמוכה יותר מזו של הוריהם ומשפחתם..
בנוסף, עלה מן המחקר כי בנוסף להתמודדויות ולקשיים שיש לכל בן נוער בגיל ההתבגרות, לבני הנוער מהמגזר הדתי לאומי יש התמודדויות ייחודיות, שיש להעלותם למודעות של אנשי חינוך, מטפלים ואנשי מקצוע נוספים, העובדיםעם בני נוער אלה. בין ההתמודדויות המרכזיות שעלו:
מהמחקר עולה כי תהליך גיבוש הזהות אצל נוער דתי, כולל בתוכו בנוסף לתהליכים המתרחשים אצל כל בן נוער, גם את תהליך גיבוש הזהות הדתיתזאת, בשל חוסר הפרדה בין זהותו האישית של הנער לזהותו הדתית. בתהליך זה עולות בקרב בני הנוער שאלות אמוניות, הבוחנות ומערערות על האמיתות שלמד עד כה בחייו. אך מרבית הנוער בסיכון תיאר השתקה של השאלות האמוניותו מצב בו עצם שאילת השאלות והעלאת דילמת הזהות, נחשבת ככפירה ומקבל ביקורת קשה מהסביבה. הנוער הדתי בסיכון היטיב לתאר את התחושה, לפיה בכל צעד הוא עושה, יש עליו פיקוח חברתי נוקשה מצד הסביבה, הן אם זה מהבית והמשפחה, הן בסביבת הלימודים.פיקוח חברתי זה מביא לדחייה של הנער ודחיקתו לשוליים. הנער הדתי בסיכון נושא עמו רגשות האשמה כבדים מאד שבסוף מביאים אותו לתחושת בדידות, ניכור והתנהגויות סיכוניות.
ד”ר ורד נאמן- חביב, עורכת המחקר, מסבירה על חשיבותו: “מדובר במחקר ראשוני ופורץ דרך בעצם ההתמקדות בנוער דתי בסיכון, ובהסתכלות תוך-מגזרית בתחום. עד כה, לא היתה התייחסות ספציפית לנוער הדתי לאומי, למאפייניו ולגורמים הייחודיים המובילים אותו למצבי סיכון, ואנו תקווה שהעלאת המודעות לצרכים אלה תביא למתן מענים ממוקדים לנוער זה. חשיבות המחקר היא באופן שבני הנוער והמטפלים רואים את הגורמים המובילים לסיכון.”