במענה לשאלות חוזרות ונשנות של יו”ר ועדת הכספים לעניין תקצוב מיוחד לאסון, הסביר נציג המשרד כי “יש תקציבים שיום אחרי רעידת אדמה תקציבים יופנו לנושא במידת הצורך” וכי כספים רבים מוקצים להערכות לרעידת אדמה, לצד תקציבים קבועים להתחדשות עירונית ולחיזוק מבנים, וכי במידת הצורך יועמדו קופסאות תקציב ייעודיות בדומה לתקופת הקורונה
יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני תקף עמדה זאת: “זה לא קורונה, מדובר בתרחיש ידוע. מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. אתם מובילים לכל מיני החלטות שלא נוגעות לדיון, זה שכל משרד אמור לתת חלק לא פוטר את הבעיה, אלה סכומים מזעריים. מה עושים עם עשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג? יש כסף לנושא הזה?!
ברשות שוק ההון הציגו כי 65% מבעלי הנכסים בישראל הינם בעלי ביטוח דירה הנוגע גם לרעידות אדמה, וציינו כי ברשות בוחנים עדכונים שונים בתחום זה. עוד עלה כי רשויות רבות אינן מבוטחות נוכח קשיי שוק. סמנכ”ל משרד הבריאות העריך את עלויות חיזוק כלל מבני הבריאות בישראל “במאות מיליונים עד מיליארדים”
מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, ממשרד הביטחון הזהיר: “עפ”י הערכת משרד האוצר עלות הנזק של רעידת אדמה תעמוד על 150 מיליארד ₪. מניעה תהייה הרבה יותר זולה. בטורקיה כבר מדברים על הערכה של 85 מיליארד דולר. לפי המחקר כל השקעה של דולר בהערכות תחסוך בין 6 ל -10 דולר אח”כ”