ירושה היא העברת נכסיו ורכושו של המנוח אל יורשיו. רבים מהישראלים מכירים את חוק הירושה הקובע כיצד לחלק את רכושו של אדם שנפטר, אך דיני הירושה על פי דין תורה שונים מהכללים שנקבעו בחוק הירושה. ההלכה היהודית קובעת כיצד לחלק את רכושו של המנוח לפי דין תורה, ובפועל כבר בספר בראשית ניתן למצוא תיעוד לנושא הירושה, והנושא מוזכר גם בספר במדבר בפרשת בנות צלפחד, והפרשה מפרטת את דיני הירושה הנהוגים על פי דין תורה.
מה הכוונה במונח ירושה ע”פ דין תורה? כיצד מיישמים את דין התורה בבתי המשפט לענייני משפחה אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה? האם לצוואה יש תוקף משפטי חזק יותר מדין תורה? האם ניתן לחלק את רכושו של המנוח רק לפי דין תורה? עורך דין צוואות וירושות עושה סדר בנושא ועונה על השאלות הנפוצות שלכם.
דיני הירושה הנהוגים על פי דין תורה
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ויש לכך השלכות מבחינה חברתית, תרבותית וגם משפטית. ידוע לכול כי במדינת ישראל יש שתי ערכאות שיפוטיות הפועלות במקביל, בתי המשפט המציגים תפיסה מודרנית וליברלית לעומת בתי הדין הרבניים הפוסקים על פי דין תורה וכללי ההלכה היהודית.
דיני הירושה הנהוגים לפי דין תורה שונים מהכללים שנקבעו בחוק הירושה. כדאי לדעת כי דיני הירושה לפי דין תורה מפורטים ומבוארים בגמרא, בעיקר במסכת בבא בתרא. כבר בספר בראשית ניתן למצוא תיעוד למושג ירושה, בפסוק הבא: “ויאמר אברם הן לי לא נתתה והנה בן ביתי יורש אותי”. לפי הפירוש לפסוק זה, הבן הבכור נוטל פי 2 ממה שכל בן אחר זוכה לקבל מירושת אביו.
בפועל, דיני הירושה מפורטים יותר בפרשת צלפחד, והפרשה מציגה את סדר העדיפות לקביעת היורש בדרך הבאה: בן, בת, אח, אח של האב ושארו הקרוב ביותר למוריש ממשפחתו. ראוי לציין כי חז”ל מפרשים את הפרשה הזו רק למצב שבו אביו של המוריש אינו בחיים, ולדבריהם האב קודם לאח, כלומר אם אביו של המוריש חי הוא קודם בירושה לאחיו של האב. בנוסף לזאת, חז”ל מבארים כי היבם קודם לכולם במקרה של ירושת אחיו המת, אך חשוב לזכור כי בדיני הירושה על פי דין תורה האח הוא רק בן האב אך לא בהכרח בן האם.
במסכת בבא בתרא מוצג סיפור אשר ממחיש את דיני הירושה לפי דין תורה, ובנוסף בהלכה היהודית הוחלט כי הבן יירש את אביו לפני הבת. הגמרא מבארת את דין התורה כך שהבת איננה יכולה לרשת במקום הבן, בין אם הנכסים הם של האב ובין אם אלו נכסי האם. למעשה, לפי דין תורה הבת יורשת רק אם אין לאב בנים, אך החכמים שינו את התקנות וקבעו כי גם הבנות יקבלו חלק בירושת האב על מנת להבטיח את עתידן הכלכלי ואת הנישואין שלהן.
בהלכה היהודית יש מעמד ייחודי לאישה, והיא אינה זכאית להחזיק ברכוש בצורה עצמאית, לכן רק הבנים יכלו לרשת את האב. כדי להבטיח את הביטחון הכלכלי של הנשים נקבע כי אלמנה תקבל זכויות לפי שווי שטר כתובתה ולפי מדור ומזונות.
כדי להבטיח חלק בירושה גם לנשים מומלץ לערוך צוואה על פי דין תורה על ידי עורך דין צוואות וירושות, המתמחה במשפט העברי ובמשפט האזרחי. כך ניתן להבטיח את התוצאה המשפטית הרצויה והטובה ביותר בהתאם לרצונו של המצווה. הדין התקף כיום בישראל בנושא ירושות וצוואות תואם לחוק הירושה ולא לפי דין תורה, וכדי שלא לסבך את המצווה מומלץ לערוך צוואה על פי חוק הירושה המקבלת תוקף גם לפי דין תורה.