בעקבות דבריו של שר הבטחון בעתניאל וההשוואה שערך בין הבדווים בסוסיה לבין הישוב עמונה והתחייבותו לקיים את פסק הדין להריסת הישוב, תוקפים תושבי עמונה בנחרצות את הדברים ואומרים: “ההשוואה שערך השר מקוממת בלשון המעטה. בסוסיה מדובר בבדווים שפלשו על דעת עצמם השתלטו ובנו בשנה האחרונה. בעמונה מדובר בישוב שנבנה על ידי הממשלה והמדינה לפני 21 שנה – איך אפשר להשוות בין הדברים?!
”תושבי עמונה כשלוש מאות נפש, יותר ממאתיים ילדים, הם אזרחים מן המנין שנקלעו למשבר משפטי-הומניטרי שעה שהם נקראו לדגל על ידי המדינה ויום בהיר אחד גילו שבתיהם ויישובם מצויים על קרקע פרטית.רק בישוב של שר הביטחון יש 14 בתים לא חוקיים שיושבים על קרקע פרטית. בית הצמוד לביתו של השר יושב על קרקע פרטית”.נאמר בהודעה שפרסם מטה עמונה.
”עד מתי הממשלה הזו תגלגל עיניים ותכסה את ערוותה בכסות בג”ץ ובאמירה שיש בעיה משפטית?!האם זו התשובה שהשר ליברמן שרת המשפטים שקד ורוהמ נתניהו יתנו לאלפי המשפחות שבחרו בהם להוביל את המדינה ונתונים בסכנת פינוי משפטי?!נכון שיש בעיות משפטיות אבל אדרבה רק הממשלה הזו יכולה לחוקק את חוק ההסדרה שיפתור מהשורש את התרבות המשפטית הזו.רק חוק ההסדרה ימנע עקירתם של אלפי המשפחות מביתם. כל פתרון אחר נועד לכישלון” נאמר בהודעה.
”גם מתווה כפתרון שגיבש היועמש – כבר פורסם בתקשורת שהרשות הפלסטינית עושה הכל כדי להכשילו. אז שלא יספרו לנו שהכל משפטי כי הכל פוליטי. יש כאן מאבק על השאלה האם יחיו יהודים ביהודה ושומרון. ראינו במגרון ובבית אל ובעוד מקומות רבים שפונו שהתובעים לא באו אחרי הפינוי לעבד את הקרקע או להשתמש בה. העיקר הוא שהיהודים גורשו.לכן, מצופה מממשלת ישראל ומהעומד בראשה שתפתור את הבעיה אחת ולתמיד ולמרות הביקורת הבינלאומית תעמוד להגנת אזרחיה ובוחריה מפני גרוש מביתם והריסת חייהם. רוב מוחלט של שרי הממשלה וחברי כנסת רבים מבינים היום שיש אלטרנטיבה משפטית להרס תוך שמירה על כבוד בג”ץ ממש כפי שהיה בחוק מתווה הגז, בחוק המסתננים בחוק המקוואות ובעוד חוקים רבים שהכנסת חוקקה. מצופה מהממשלה שתעביר לאלתר את חוק ההסדרה”.
עוד הוסיפו תושבי עמונה ואמרו: “אנחנו מנסים בכל כוחנו להימנע מיום הפינוי אך אם לצערינו נגיע ליום הזה לא נהסס לארגן מחאת המונים עממית בה יקחו חלק אלפים רבים מיוש ומחוצה לה שתביע את המסר הנחרץ: לא עוד הריסת ישובים. לא עוד גרוש יהודים. לא עוד גוש קטיף. לא עוד עמונה. לא עוד”