אלפי יחידות דיור ומבנים ביו”ש מחכים להסדרה – אך התקנים לצוות ההסדרה טרם אויישו. יו”ר הוועדה, ח”כ דיכטר: “450 אלף תושבי יו”ש צריכים לקבל את מה שמגיע לכל אזרח בישראל”
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח”כ אבי דיכטר (הליכוד) קיימה היום (ג’) דיון בנושא “הסדרת חוות גלעד ויישובים צעירים נוספים” על פי הצעות לסדר היום של חה”כ בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי), נחמן שי (המחנה הציוני), יואב קיש (הליכוד), מיכאל מלכיאלי (ש”ס) ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה).
יו”ר הוועדה פתח את הדיון: ”חשוב לזכור כי אנו עוסקים בסוגיה של אזרחים ישראלים נורמטיביים שגרים ביישובים חוקיים ונורמטיביים שמדינת ישראל יישבה אותם שם. חוות גלעד היא חלוצה בנושא הזה. אנו מחפשים פתרון לאוכלוסייה ישראלית נורמטיבית”.
>>רוצים להתעדכן בכל מה שקורה קרוב לבית. הצטרפו עכשיו לעמוד הפייסבוק של מקומונט יו”ש
ח״כ סמוטריץ’: ״התשתית העובדתית היא שמי שהקים את היישובים הצעירים והתשתית אלו ממשלות ישראל השונות. היישובים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית של לא להקיא ולא לבלוע. הם לא יכולים למכור ולבצע אף פעולה בקרקע. הוחלט ע״י הקבינט לפני שנה להקים צוות להסדרת היישובים הצעירים, אבל למעט מינוי יו”ר לא נעשה כלום – אין צוות ואין תקציב. אנו דורשים שהצוות יחל את עבודתו כפי שהוחלט ע״י הקבינט”.
ח”כ מלכיאלי: “האם אנחנו ממשלה צבועה שרק מדברת גבוהה גבוהה או שאנו באמת רוצים לפתור את הנושא הזה? יש פה יד מכוונת שכנראה דורשת לעצור את התקציב ולא מאפשרת את הקמת המנהלת. אם הממשלה לא רוצה לקיים את החלטתה שתבוא ותגיד באופן גלוי, ואם לא, אז צריך לפתור את זה”.
ח”כ שי: “אני מקווה שיבוא היום ויהיה פרטנר פלסטיני אמיתי לשלום, מה שיביא אותנו לקיים דיון רציני ומעמיק לגבי עתיד ההתנחלויות. במקרה של הסדר, הסבירות שחוות גלעד תישאר איתנו היא נמוכה מאוד, אבל כיום, בכל מקום בו יהודים מקיימים את חייהם, אסור שחייהם היו הפקר, והם חייבים לקבל את כל הגנה וכל התנאים שמקבל כל אזרח, בד בבד עם זה שממשלת ישראל צריכה לקדם מיוזמתה את נושא ההסדר עם הפלסטינים”.
ח״כ קיש: “צריך לשמור את הדיון ברמה הפרקטית ומה אפשרי כעת. נושא חוות גלעד הוא מהלך משמעותי שמוביל את המחנה, אבל מאחוריו יש מחנה שלם וגדול שעבורו צריך לקדם את יישום החלטות הממשלה. אנו ניבחן במבחן התוצאה, וכרגע, לצערי, אנחנו לא שם”.
ראש צוות ההסדרה, פנחס ולרשטיין: ״חוות גלעד אינה במנדט של הצוות, אבל אני יכול להתייחס לאתרים האחרים שאינם מוסדרים, אשר כיום כבר קיימת מפה מסודרת שלהם. להערכתי 23 אתרים יכולים כבר כעת לעבור לשלב ההליך התכנוני. יש כ-3,000 יחידות דיור שצוות ‘קו כחול’ הוציא מתחומי ישובים מוסדרים, ולהערכתי 2,200 מהם יכולים להיות מוסדרים ללא צורך בתהליך מדיני, והיועץ המשפטי כבר הנחה כיצד לפטור אותן. לצוות אושרו 5 תקנים, כאשר את חלקם סוכם שאני מעביר למנהל האזרחי, שיגייס אנשים אשר יעסקו רק בנושא הזה”.
קובי אלירז, עוזר שר הביטחון: “יש כ-3,000 יחידות דיור, בהתיישבות הקיימת, לא במאחזים, שהוחרגו מכל מיני טעמים, בעיקר כתוצאה מצוות ‘קו כחול’. בנוסף יש כ-70 מאחזים עם כ-4,000 מבנים קיימים. התשתית להסדרת המאחזים, בניגוד לקבוצת המוחרגים, בנויה על שלושה עוגנים: בעלות על הקרקע בה נמצא הישוב, לוודא כי דרך הגישה ליישוב גם היא על קרקע מוסדרת, ומשם מעבר לשלב התכנוני, כמו למשל האם ניתן להחשיב כשכונה של ישוב סמוך. מתוך כ-70 מאחזים, 20 עונים על שלושת המדדים, ולכן לא נדרשת החלטת ממשלה ויותר קל להסדירם. באחרים יש בעיות שונות, לרבות דרישה להחלטת ממשלה, שם גם נכנסים כבר לשיקולי הזירה הבינ”ל”.
“החלטת הממשלה לגבי חוות גלעד פתרה את הנושא של הישוב עצמו, אך עדיין יש בעיה שדרך הגישה עוברת דרך אדמות מעובדות. הועברה לבחינת היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת עם פתרון אפשרי דרך ‘מטרוקות’ (סיווג קרקע עות’מאני לדרך ציבורית – ר”ר), ואם הדבר יתקבל הוא יהווה בסיס להכשרת דרכי גישה רבות בעתיד”.
“אנחנו עושים מאמצים גדולים ונשמח, ככל שניתן, לעזרה עם מצוקת כח האדם האקוטית במנהל האזרחי, אשר כבר היום לא עומד במשימות המוטלות עליו, ועתה אנו שואפים להכניס מאות יחידות דיור נוספות לאישור תכנוני”.
צילום: באדיבות תנועת רגבים
עו”ד ניב יערי, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים: “היריעה מאוד רחבה ואלו לא סוגיות אשר ניתן לפתור ביום או יומיים, אבל הן בטיפול מאוד צמוד של המחלקה שלנו ושל היועץ המשפטי לממשלה באופן אישי. שמענו עכשיו את הדוגמה של חוות גלעד שגם אחרי החלטת הממשלה יש עוד רבדים לא פשוטים בנושא ואל שולחנו של היועמ”ש מגיעות חוות דעת רבות, ואנו בודקים את הכל ברצינות מתוך הבנה ברורה של חשיבות הנושא”.
שילה אדלר, מנכ”ל מועצת יש”ע: “כולם מבינים שאין אופק מדיני אבל יש כאן אלפי תושבים שמשלמים מסים ומשרתים במילואים. אני מג”ד במילואים, אבל מתגורר בשכונת היובל בעלי, שקמה בשנת היובל למדינה. לעלי עד היום אין תב”ע, ו-20 שנה אחרי, השכונה שבה אני גר עדיין לא זכאית לקבל תשתיות. הגיע הזמן שהוועדה תקבל את השיניים והסמכויות כדי לממש דבר שלא קשור להסכם מדיני”.
יעל שבח אלמנתו של רזיאל שבח ז”ל: “אנחנו גרים בחוות גלעד 8 שנים, וזה מקום מקסים, מלא באזרחים המשלמים מיסים ומשרתים במילואים, אך גם מוסרים את הנפש יום יום כדי לגור במקום לא מוסדר, ללא תשתיות שמאפשרות חיים תקינים. זה לא צודק, ועוד יותר לא צודק היא הציניות שצריך שמישהו ירצח כדי שייעשה משהו”.
>>רוצים להתעדכן בכל מה שקורה קרוב לבית. הצטרפו עכשיו לעמוד הפייסבוק של מקומונט יו”ש
ח”כ מוטי יוגב (הבית היהודי): “במקום בו חיים יהודים בארץ ישראל, צריך לתת להם את ההסדרה, בדיוק כפי שאנו פועלים להסדרת הבדואים בדרום והדרוזים בצפון. יהודים חיו ויחיו ביהודה ושומרון לנצח נצחים, בכל הסדר שיהיה. אבן הנגף היא תקנים במנגנונים השונים ויש לאיישם מידית”.
ח”כ שולי מועלם רפאלי (הבי היהודי): ״מדובר פה על ישובים לגיטימיים שהוקמו ע”י מדינת ישראל ואני מציעה להוריד מסדר היום את המושג מאחזים שנתבע בדוח טליה ששון. בעיה עיקרית היא העובדה שאני שומעת הרבה מילים ומעט מעשים מכיוון היועץ המשפטי לממשלה, למרות שכל חוות הדעת שמועברות אליו מחוברות כולן ע”י מקצוענים, כמו השופטת זנדברג. עולה גם שוב בעיית כח האדם במנהל האזרחי, ואני לא קוראת לסגירתו כמו אחרים, אבל בהחלט יש מקום להוציא חלק מהעבודה החוצה ממנו כדי שדברים יתקדמו יותר מהר”.
ח”כ עמיר פרץ (המחנה הציוני): “אם הממשלה הכי ימנית שהייתה בהיסטוריה הייתה חושבת שזה נכון וטוב לישראל היא ודאי הייתה פועלת בנושא. כנראה שמישהו מבין שהסכנות עולות לאין שיעור על ההישגים בהחלטות כאלה. אי אפשר להגיד שכולם נשלחו על ידי ישראל. חלק הוקמו כמאחזים ע”י עובדות שנקבעו בשטח ונוצרה להם לגיטימציה בדיעבד. אני חושב שיש אבחנה חשובה בין לזרז את הסיוע לאזורים שנמצאים בקונצנזוס, לבין ההתעקשות לתת לגיטימציה לכל מקום קטן, וזו טעות מבחינתכם. אין כל טענה לאף מתיישב, או ישוב, גם אם הוא מאחז, כי האשמה היא במי שלא פינה אותו”.
יו”ר הוועדה, ח”כ דיכטר, סיכם: ”ברמה העקרונית מדובר על ישראלים שגרים בשטחי יהודה ושומרון, ביישובים שהוקמו על ידי המדינה וביוזמתה ברוב המקרים. הנושא המדיני איננו שונה בין אשקלון, שדרות, שלומי או עלי – אלו אותם ישראלים. מליאת ועדת החוץ והביטחון תיכנס לנושא הזה בדרך המהירה. עד הראשון לספטמבר אנו מבקשים לקבל דו”ח מצוות ההסדרה של פנחס ולרשטיין, על תמונת המצב של התקנים, איושם ותקציב, כנ”ל מהמנהל האזרחי”.
“לא ייתכן שמול 450 אלף אזרחים ביו”ש יהיה יחס אחר. אנחנו לא יכולים כל פעם לפעול רק כשיש אסון. במושב החורף לפני סוף 2018 יהיה פה דיון עומק כדי להבין את המציאות. הוועדה תמצא גם את המתכונת כדי לקיים סיור בשטח לראות את הדברים בעין. אני מקווה מאוד שאת ההחלטות שכבר התקבלו בממשלה נראה לובשות שלמת בטון ומלט. תושבי יו”ש צריכים לקבל כל מה שמגיע לאזרח ישראלי – לא יותר מזה אבל גם לא פחות מזה”.