הערב תערך הפגנת תמיכה גדולה בראש הממשלה בנימין נתניהו, לאות הזדהות עם המאבק שלו במערכת המשפט וב”אכיפה הסלקטיבית”, לדבריו. ארגון נשים בירוק הכריז כי הוא תומך בנתניהו ואף עודד את חבריו להגיע להפגנה השנויה במחלוקת. יו”ר הארגון, יהודית קצובר ונדיה מטר, התייחסו לנושא >>
לקראת ההפגנה הצפויה הערב בתל אביב נשאלנו מספר שאלות. אנו מביאות אותן ואת התשובות והמחשבות שעלו בעקבותיהן בפניכם כאן:
איזו קריאה אנחנו רוצים להשמיע בהפגנה?
קריאתנו פשוטה: ארץ ישראל בסכנה ולכן אנחנו כאן.
אנחנו יוצאים להפגין כי אנחנו מבינים שלא מדובר כאן בעניינו הפרטי של בנימין נתניהו, אלא בעניינו של מחנה הימין כולו. גורמי השמאל ידעו היטב להעלים עין ממעשים חמורים בהרבה מהמיוחסים לנתניהו כאשר היה מדובר במנהיגי השמאל לדורותיו. במקרה נתניהו האנרגיות והמאמצים המושקעים להפלתו, הבלטת כל חשד למעשה זניח אצל נתניהו ללא סלחנות משפטית, כל אלה נובעים מרצון לראות את מחנה הימין מובס ואת השמאל חוזר לשלטון.
האם הפכנו כולנו לתומכי נתניהו? האם אנחנו שוכחים את חולשותיו, ההקפאה, ההבטחות שלא קוימו וכו’?
לא. ראשית, אנחנו תנועה חוץ-פרלמנטרית שאינה תומכת באף מפלגה או פוליטיקאי. מעסיקה אותנו אך ורק השמירה על ארץ ישראל. באשר לראש הממשלה, אנחנו יודעים את מעלותיו ויחד עם זאת לא שוכחים את חולשותיו ולא הפכנו לתומכיו. קריאתנו אינה להעצמת דמותו של נתניהו האיש. אנחנו כואבים את ההקפאה, את ההבטחות המדיניות של טרום הבחירות והסחבת שאחריהן, ועם זאת אנחנו מבינים שהוא אבן הראשה שאותה רוצים להוציא מן המבנה כדי שהכל יתמוטט, כדי שיוכלו לפגוע בארץ ישראל.
האם מחנה הימין צריך לדבוק בנתניהו? יתכן ומנהיג אחר יוביל להישגים משמעותיים ולניצחון מכריע בבחירות?
לא נתניהו אישית עומד על הפרק. מחנה הימין צריך להיאבק נגד השיטה שבה כדי לפגוע בארץ ישראל מורידים מהשלטון באמצעות מערכת המשפט מנהיגי ימין שנבחרו על ידי רוב העם. זו גם הסיבה שבגללה ממשיך העם לאבד את האמון במערכת המשפט. אין לנו כוונה לעסוק בשאלת זהותו של המנהיג שיוכל להוביל את מחנה הימין לניצחון בבחירות או להבאת 61 ח”כים. כתנועה חוץ פרלמנטארית אין זה תפקידנו. אנחנו כאן כדי לבלום את השיטה כדי שגם המנהיג הבא של הימין לא ייפגע.
נבהיר כאן שוב שאין אנחנו באים להפגנה הערב עבור ביבי האיש, אלא עבור כל מנהיג ימני ארץ-ישראלי אשר יהיה. ברור לנו שעל מנת לפגוע בארץ ישראל ולחלק אותה, ימצאו קופת שרצים לכל מנהיג ימין אחר שיבוא בהמשך, כפי שכבר היה בעבר. משום כך הימין כולו צריך לצאת להפגין. אם נאפשר להם לרמוס את רצון רוב העם ולהפיל ראש ממשלה ימני עכשיו, הם ימשיכו ויעשו כך גם בעתיד. התיצבותנו הערב בהפגנה אינה עבור נתניהו האיש, אלא עבור המחנה כולו, עבור מנהיגי הימין הבאים באשר הם. (בל נשכח את המתקפה התקשורתית לה זכה גם גדעון סער כאשר כשר חינוך הביא את בתי הספר למערת המכפלה)
האם תמיכה הפגנתית שכזו אינה תמיכה בשחיתות?
שוב נזכיר את העיקרון שציינו קודם, אין כאן תמיכה בנתניהו אלא בארץ ישראל ומאבק בשיטה המבקשת לנצח בבית המשפט אחרי שלא ניצחו בקלפי.
מעבר לכך נזכיר גם את עקרון החפות הניתן לכל אדם כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולפי שעה אנו רחוקים מהוכחת אשמתו של נתניהו. אנחנו עדיין בשלב כתב האישום, שלב מוקדם מאוד וראשוני בהליך המשפטי.
בנוסף לכל אלה ראוי להעיר גם נגד האכיפה הבררנית שהופנתה כלפי נתניהו. בעוד מעשים חמורים פי כמה מהמיוחסים לו זכו להעלמת עין כאשר היה מדובר במנהיגי שמאל, כאשר מדובר בנתניהו חזינו בהתגייסות חסרת תקדים של המערכת להפלתו. שיחות עם עיתונאים הם נורמה במערכת הפוליטית הישראלית, אך לא יאיר לפיד, לא איתן כבל ולא אחרים זוכים לטיפול שכזה ואף לא פחות בהרבה. מתנות שניתנו לאישים כשמעון פרס המנוח (יום ההולדת הזכור) ולאחרים במחנה השמאל התקבלו בקריצת עין שובבה וסלחנית. קשה לשכוח את פרשת האי היווני שבעטייה “אותרג” אריאל שרון על מנת שלא לפגוע במהלך העקירה והגירוש מגוש קטיף, ואלו רק דוגמאות ראשונות במסכת ארוכה המלמדת על מגמתיות עוינת של גורמים במערכת המשפט, ככל הנראה בדרבון ועידוד מצידה של התקשורת המייחלת לקריסת מחנה הימין ומצאה את נתניהו כעילה הראשונה להתגולל עליה.
האם אין בהפגנה קריאת תיגר נגד מערכת המשפט?
ההיפך הוא הנכון. חשוב לזכור שעל פי החוק יכול ראש ממשלה לכהן בתפקידו עד לגזר דין חלוט, בניגוד לשר או לכל בעל תפקיד אחר, וזאת משום שאנחנו לא רוצים שבמדינה דמוקרטית שלטון יוחלף על דעתו של כמה פקידים עם אג’נדה. משום כך דווקא הקריאות להדחתו המוקדמת של נתניהו הן הקריאה תיגר נגד מערכת המשפט ונגד הדמוקרטיה.
הדמוקרטיה איתנו, החוק איתנו, ארץ ישראל איתנו, ובשמם נתייצב בהפגנה ונאמר: די!