לפני כשנה, אסון כבד נפל על משפחת רימל מנווה צוף, כשרכב המשפחה נפגע בתאונת דרכים קשה בכביש 443 סמוך לצומת עופר – אם המשפחה ציפי והתינוקת נעם רחל נהרגו, אב המשפחה אפרים ואיתי בן ה-12 נפצעו באורח קשה. פרמדיק מד”א, עקיבא פולק, שהגיע בניידת טיפול נמרץ לזירה, נאבק על חייו של איתי וכנגד כל הסיכויים הציל את חייו. לפני כשבוע, הופתע הפראמדיק עקיבא כשקיבל הזמנה מרגשת לעליה לתורה של איתי שחוגג בר מצווה.
איתי, שנפצע באורח קשה מאוד, ופעולות חילוצו מהרכב ארכו זמן ממושך שבמהלכו הוא טופל בשטח ע”י פראמדיק מד”א עקיבא פולק שפינה אותו להמשך טיפול בבית חולים בירושלים כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית קשה וקיימת סכנה ממשית לחייו. עקיבא נאבק על חייו של איתי וביצע במהלך הפינוי לבית החולים פעולות מצילות חיים.
על החשש לחייו של איתי, סיפר עקיבא: “הגענו לזירה והבנתי מיד שמדובר בתאונה מאוד קשה, ביצענו סריקה ראשונית. ציפי, אימו של איתי חולצה ראשונה מהרכב ופונתה במצב קריטי לבית החולים כשמבצעים בה פעולות החייאה. החילוץ של איתי היה מורכב יותר ולאורך כל הזמן הייתי עם יד על בית החזה שלו כדי לוודא שהוא עדיין נושם. מיד כשיכולנו הכנסנו אותו לאמבולנס וביצענו בו פעולות רפואיות דחופות על מנת לייצב את מצבו ופינינו אותו לבית החולים עם פציעות מאוד קשות כשהוא מחוסר הכרה, הנשמתי אותו כל הדרך לבית החולים שם הרופאים המשיכו להיאבק על חייו.” שחזר עקיבא “חזרתי לאחר שבועיים לבית החולים ועקבתי אחרי מצבו. כשסיפרו לי שהוא התעורר ושוחרר לביתו – פשוט לא האמנתי, זה נס לכל דבר, פשוט מדהים”.
בשבוע שעבר, חגג איתי בר מצווה – בהגיעו לגיל 13. עקיבא, הפרמדיק שהציל את חייו, הוזמן בהפתעה לאירוע. על כך, סיפר: “מיום התאונה, אני מתפלל להחלמתו בבית הכנסת מדי שבת, כל המשפחה והחברים שלי כבר מכירים את הסיפור. התרגשתי מאוד לקבל את ההזמנה לבר המצווה, לא תיארתי לעצמי שהוא השתקם כ”כ מהר. סבא של איתי חיבק אותי חזק ולא האמנתי שאני רואה מולי נער, שעד לפני פחות משנה היה בין חיים ומוות והיום עולה לתורה. אמרתי לו שהוא נותן לי את הכוח להמשיך לעבוד ולטפל בחולים ופצועים. אני מאחל לאיתי המשך שיקום מהיר והמון מזל טוב”.
אפרים רימל, אביו של איתי, סיפר: “כשראיתי את עקיבא מגיע לבר המצווה – זה מבחינתי היה הכרת הטוב במובן הפשוט ביותר, שלדעת שבמעשים של עקיבא, בורא עולם שלח לי את השליח שהציל את חיי בני. לנו יש את הזכות להודות לו במעמד בר המצווה המיוחד ולשתף אותו גם בשמחה שלנו, לאחר התאונה הקשה שעברה המשפחה. אני רוצה להודות לכל צוות מד”א על האמונה, הטיפול והדאגה – גם ביום התאונה וגם בחודשים ארוכים לאחריה”.